בוגרי התכניות
שלנו
מספרים

תמונה של ד"ר סמיר אבו רביע

ד"ר סמיר אבו רביע, רופא ילדים בן 30, מהעיר לוד למד בבית הספר אל רשדייה, ולקח חלק בתוכנית הרב-תרבותית של "אפשר אחרת", לפני 20 שנה! הייתם מאמינים?!


סמיר מספר לנו:

"גדלתי בלוד, עיר שנחשבת למעורבת אבל זה לא באמת היה המצב. באותה תקופה, לוד הייתה מורכבת מכפר, שבו התגוררו התושבים הערבים ומעיר, שבה רוב התושבים היו יהודים (מלבד כמה ערבים מלומדים או אמידים שיכלו להרשות לעצמם לחיות בה). יחסי השכנות היו טובים אבל לא היו חיים משותפים. הייתי ילד בן 12 ואני זוכר את המפגש הראשון שלנו עם התלמידים מבית הספר היהודי. בהתחלה זה היה מוזר, הם נראו לי שונים. היו פערים, הבדלי תרבויות שיצרו ריחוק וחוסר הבנה. בתחילה הרגשתי כאילו נפגשתי עם חייזרים מעולם אחר. היו הרבה הבדלים בינינו, בעיקר פערים סוציו-אקונומיים שהשפיעו מאוד. אבל בהמשך הרגשתי השתנתה. עשינו כל מיני דברים יחד, נסענו לטייל בנחלים, שיחקנו משחקים ואפילו נטענו עצים ביחד. פתאום היינו צריכים ללמוד לדבר אחד עם השני, לתקשר. זה שינה את הכל.


הפרויקט השפיע עליי מאוד. פרצתי מחסומים רגשיים ונפשיים, למדתי להבין ולהכיר את האחר וזה לחלוטין השפיע על החיים שלי לטובה! ההשקעה בחינוך היא הכי חשובה בעיניי. חוסר הידע על האחר, הבורות ברמה הבסיסית היומיומית, יוצרים אנטגוניזם והפערים הופכים קיצוניים יותר ובלי סיבה אמיתית.


כשחושפים ילדים לתרבויות שונות משלהם זה תורם להם לאישיות, מלמד אותם איך להתנהל ואיך להתנהג, ובהמשך זה תורם לחברה טובה יותר פתוחה ומפותחת יותר.

בתור אבא היום אני רוצה את החיים הכי טובים שיש עבור הילדים שלי, לכן אני חושב שצריך לעודד פרוייקטים כאלה בארץ, במיוחד עכשיו.


יש לי הרבה זיכרונות יפים מהפרויקט.

אחד הדברים שהכי נצרבו לי מהפרויקט הוא שהיהודים הם בדיוק כמונו. אנחנו אוהבים את אותם הדברים, משחקים את אותם המשחקים, וכן זה אפשרי לחיות ביחד - כי בסוף אנחנו כולנו אנשים".